| בית משפט השלום בנתניה | |
|
ת"א 23674-04-12 קורטרן נ' קוצ'ין |
|
| בפני | כב' השופטת חנה שניצר-זאגא סגנית הנשיאה | |
|
תובעת |
רחל קורטרן |
|
|
נגד |
||
|
נתבעת |
לודמילה קוצ'ין |
|
מיני-רציו:
* עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף, במסגרתה טענה התובעת כי בעת ביקור במכולת, נתקלה בארגז, נפלה ונחבלה. נקבע כי קיומו של מפגע (הארגז) חרף התגבשות החובה המושגית והקונקרטית מצביע על רשלנות לכאורה, ומכאן עובר הנטל לנתבעת להוכיח שלא תחוב בנזיקין. הנתבעת לא הרימה את הנטל שהוטל עליה כדי להוכיח שיטה ראויה כלשהי שיש בה כדי למנוע מכשול או מפגע מן הסוג שהיה במקום, אותו ניתן היה לצפות ולמנוע, ומכאן קמה אחריותה בנזיקין על פי עוולת הרשלנות.
* נזיקין – אחריות – בעל מקרקעין
* נזיקין – אחריות – מחזיק במקרקעין
* נזיקין – נטל הראיה – העברתו
* נזיקין – רשלנות – אשם תורם
התובעת הגישה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף בטענה כי בעת ביקור במכולת, נתקלה בארגז עם מוצרי חלב, נפלה ונחבלה.
בית המשפט פסק כלהלן:
הלכה פסוקה היא כי על בעל מקרקעין המשרת את הציבור הרחב מוטלת חובת זהירות מושגית, עקרונית כלפי המבקרים במקרקעין. בחינה מושכלת של מארג הראיות מובילה למסקנה כי קיימת גם חובת זהירות קונקרטית, שכן יש לקבוע קיומו של מפגע המהווה סיכון בלתי סביר למוזמנים, אותו היה ניתן לצפות ולמנוע בכל הקשור לקהל הלקוחות גם בשים לב לצורך בעבודה שוטפת (כגון: פריקת סחורה), ממדי המקום (חנות מכולת קטנה).
קיומו של מפגע (הארגז) חרף התגבשות החובה המושגית והקונקרטית מצביע על רשלנות לכאורה, ומכאן עובר הנטל לנתבעת להוכיח שלא תחוב בנזיקין.
בית המשפט לא שוכנע כי הנתבעת הרימה את הנטל שהוטל עליה כדי להוכיח שיטה ראויה כלשהי שיש בה כדי למנוע מכשול או מפגע מן הסוג שהיה במקום, אותו ניתן היה לצפות ולמנוע, ומכאן קמה אחריותה בנזיקין על פי עוולת הרשלנות.
כאשר בוחנים את "מידת האשמה" של כל צד במעשיו ובמחדליו, באיזון הראוי בנסיבות העובדתיות של התביעה הנדונה, יש לקבוע רשלנות תורמת בשיעור של 20%.
|
פסק דין |
- התובעת רחל קורטרן ילידת 1940, הגישה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף בטענה כי ביום 10.2.12, בעת ביקור במכולת "מעדניית רומן" ברח' בית אל 12 שבתל אביב, נתקלה בארגז עם מוצרי חלב, נפלה ונחבלה.
לכתב התביעה המתוקן צורפה חוו"ד רפואית בתחום האורטופדי הקובעת 14.5% נכות צמיתה.
בכתב ההגנה נטען כי לא ניתן היה לצפות ולמנוע את האירוע, לאחר שהתובעת הוזהרה ונתבקשה שלא לעבור במקום בו נפלה לטענתה, שאר רכיבי התביעה מוכחשים.
לא הוגשה חוות דעת נגדית מטעם הנתבעת.
הצדדים חלוקים בשאלת הנסיבות, האחריות וגובה הנזק.
- ראיות הצדדים:
מטעם התביעה הוגש תצהיר עדות ראשית של התובעת, הגב' רחל קורטרן, ותצהיר עדות ראשית של ביתה, הגב' עליזה אוסטרי.
התובעת וביתה נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהן.
הנתבעת, הגב' לודמילה קוצ'ין ובעלה, מר רומן קוצ'ין, זומנו לעדות ע"י ב"כ התובעת ונחקרו בחקירה ראשית.
מטעם ההגנה הוגש תצהיר עדות ראשית של הגב' ז'אנה דוידוב שהייתה עדה לאירוע התאונה. הגב' דוידוב נחקרה על תצהירה בחקירה נגדית.
- נסיבות אירוע התאונה וניתוח הראיות:
בתצהיר העדות הראשית מתארת התובעת את הנסיבות: "ביום 10/02/12 נכנסתי לראשונה בסביבות 10:30 ו/או בסמוך למועד זה ל"מעדניית רומן" ברח' בית אל 12 תל אביב (להלן:"המכולת") לצורך רכישת סוכר.
עת התהלכתי באיטיות בין היתר נוכח העובדה כי מדובר במקום קטן שהמעברים בין המדפים שבו צרים, לאחר מספר צעדים, נפלתי בעוצמה רבה על הרצפה כשאני מנסה למנוע את נפילתי באופן טבעי עם שתי ידיי.
רק בדיעבד הסתבר לי כי רגלי נתקלה בארגז מוצרי חלב שהיה מונח על רצפת המכולת (להלן:"המפגע") במקום המיועד לשמש למעבר חופשי ונגיש של מבקרי ולקוחות המכולת." (ראה סעיפים 4-6).
בהמשך התצהיר, ישנה התייחסות לאנשים במקום שנחלצו לעזרתה ואחד מהם הסיע אותה לביתה; למחרת כאשר הכאבים התגברו פנתה למוקד קופת חולים משם הופנתה לחדר המיון של בית החולים "איכילוב"; הטיפול הרפואי והשיקומי; עזרת בני המשפחה; המגבלות וקשיי התפקוד; הניסיון לחזור לעבודה וסיום העסקתה ב 30.6.12; הפגיעה בתפקוד ובמצבה הנפשי והכלכלי.
- בחקירה נגדית נדרשה התובעת לתיאור עיסוקה לפני התאונה אצל המעבידה: "בישלתי גיהצתי, קיפלתי כביסה" (עמ' 10 לפרו'); בהמשך עומתה עם מצבה הרפואי עובר לתאונה ומחלות רקע כגון סוכרת, לחץ דם (עמ' 11 לפרו'); מנגנון הנפילה והגורם לה:
"נתקלתי בארגז במעבר זה היה.
...כן, ארגז ירוק עם מוצרי חלב."
התובעת הודפת את הטענה כאילו הוזהרה מפני קיומו של הארגז: "לא, לא אמרה לי כלום. גם לא יכולתי ללכת מסביב כי הארגז היה באמצע מאיפה אלך". (עמ' 12 לפרו').
- תצהיר עדות ראשית של הגב' עליזה אוסטרי, בתה של התובעת מתייחס לטיפולים הרפואיים וקשיי התפקוד של האם לאחר התאונה; ההשפעה הנפשית והתלות שפיתחה התובעת כלפיה.
בחקירה נגדית התברר כי העדה עובדת במשמרות כיועצת לימודים באוניברסיטת אריאל ונטען להוצאות מוגברות כאשר האם התגוררה אצלה (עמ' 12-13 לפרו').
- הנתבעת גב' לודמילה קוצ'ין זומנה לעדות על ידי ב"כ התובעת ועומתה עם תצהיר עליו חתמה ביום 20.2.13 בתמיכה לבקשה לביטול פסק דין שניתן נגדה בהעדר הגנה.
הנתבעת נשאלה לגבי העובדים שהיו במכולת בעת האירוע : "כן, עבדה ז'נה זו שנמצאת בחוץ ונתנה תצהיר ובעלי היה בקופה". (עמ' 13 לפרו').
- מטעם התביעה זומן גם בעלה של הנתבעת, מר רומן קוצ'ין, אשר בחקירתו התברר כי לא היה עד ראיה לנפילה עצמה: "הבנתי שקרה משהו ושמעתי שז'נה דיברה איתה, דיבור כזה שתיזהרו. וגברת אמרה סליחה סליחה ורצתה לצאת, היה תור גדול והיא הייתה רק עם סוכר ביד, אמרתי גברת הבנתי שקרה משהו, כך הבנתי שהיא נפלה אמרתי טוב את יכולה ללכת לא צריך לשלם."(עמ' 14 לפרו').
- מטעם ההגנה הוגש תצהיר עדות ראשית של העובדת גב' ז'נה דוידוב, המתארת בסעיף 3 לתצהיר: "ביום המקרה, הגיעה רחל קורטרן, התובעת, למכולת. התובעת התכוונה לעבור במעבר מסוים כדי להגיע למוצר אותו ביקשה לקנות. מדובר במעבר הנמצא בסמוך למקרר עם מוצרי חלב. באותה עת, אני פרקתי ארגז עם קרטוני חלב לצורך סידורם במקרר. מדובר בחנות קטנה, כך שהארגז שהיה מונח על הרצפה ומתוכו פרקתי סחורה, הפריע למעבר. לפיכך, הזהרתי את התובעת שלא לעבור במקום והפניתי אותה ללכת בדרך אחרת...למרות ההזהרה ולמרות בקשתי מן התובעת שלא לעבור במקום בו היה מונח ארגז, התובעת החליטה בכל זאת ללכת משם. התובעת הרימה את הרגל גבוה, כדי לעבור מעל הארגז ותוך כדי הניסיון לעבור כך, נפלה (אחורה) על מקרר נמוך ובלמה את נפילתה עם הידיים עליו".
- בחקירה נגדית, נשאלה העדה אודות מנגנון הנפילה ואזהרה שנתנה לתובעת טרם נפילתה.
"ש. כשהיא נפלה התובעת נפלה קדימה?
ת. אחורה.
ש. על הראש?
ת. היא לא יכולה קדימה שאני ישבתי על הרגליים בריצפה סידרתי חלב פה היה ארגזים אני ישבתי פה. הגברת היתה כאן אני אומרת גברת תיזהרי לכי מסביב יותר נוח, היא אמרה בסדר בסדר, איך שהיא רוצה ללכת אני צריכה לקום, שם מקום קטן מאחורה היה ארגז ביצים ואני. היא רימה את הרגל ונתקלה בארגז. (עמ' 15 לפרו').
בהמשך החקירה הנגדית, חזרה העדה והדגימה כיצד התובעת ניסתה לעבור על פני הארגז שהיה במקום. (עמ' 16 לפרו').
- סיכומי ב"כ הצדדים:
ב"כ התובעת טען כי מדובר בפגיעה שארעה ב"חנות המשרתת ציבור", בארגז שהיה מונח במעבר, חסם את הדרך לקהל הלקוחות וגרם לנפילה מבלי שבאה אזהרה כלשהי כנטען.
מטעם ההגנה לא הוגשו תצהירי עדות ראשית למעט תצהיר העדה אשר תומכת בגרסה לפיה ארגז החלב היה מונח במעבר.
לעניין גובה הנזק נטען כי התובעת עבדה עד לאירוע באופן סדיר, לאחר התאונה לא חזרה לתפקוד ונגרמו לה נזקים כמפורט בתחשיב הנזק שהוגש אף שאין בידה קבלות או ראיות.
ב"כ הנתבעת טען כי גם אם תתקבל גירסת התובעת, יש להשית עליה אשם תורם בשיעור גבוה שכן התנהלות הנתבעת היתה סבירה ולא ניתן להבטיח מעברים סטריליים.
עוד נטען, כי אין לקבל את גרסת התובעת לגבי אופן הנפילה בהעדר רישום בתיעוד הרפואי על פגיעה ברגליים, כמו גם רקע רפואי קודם כגון סחרחורת ופגיעה בראיה.
לעניין הנזק, לא צורפה ראיה כלשהי להוכחת השכר הנטען.
אין מקום לפסוק פיצוי בראשי הנזק הנטענים למעט כאב וסבל בשיעור מינימאלי.
- דיון והכרעה:
בתום שמיעת הראיות, עיון בכתבי בית דין על נספחיהם, פרוטוקול הדיון וסיכומי ב"כ הצדדים – נדרשת הכרעה בסוגית התשתית העובדתית והמשפטית, האחריות וגובה הנזק.
לא מצאתי להטיל דופי במהימנות גרסת התובעת לעניין נסיבות האירוע, הגורם לנפילה ומנגנון הפגיעה: "..נפלתי בעוצמה רבה על הרצפה כשאני מנסה למנוע את נפילתי באופן טבעי עם שתי ידיי" (ס' 5 לתצהיר התובעת).
הגירסה לא נסתרה בחקירה נגדית, עיקריה נתמכו גם בעדותה של עדת ההגנה (ראה עמ' 15-16 לפרו'); וכן בתיעוד הרפואי מזמן אמת (הנספחים לכתב התביעה המתוקן)- קרי, נפילה קדימה וחבלה בשתי הידיים בעת שניסתה לבלום את הפגיעה.
- אין מחלוקת לגבי התשתית העובדתית לפיה הנתבעת הינה הבעלים ו/או המחזיק בחנות המכולת ואף לא לעניין עצם אירוע הנפילה במועד נשוא כתב התביעה.
במהלך שמיעת הראיות הוצגו באולם בית המשפט תמונות צבע של המעבר בחנות המכולת שם הונח הארגז ואף הובא כ"מוצג" ארגז פלסטיק בצבע ירוק, אשר זוהה על ידי הצדדים כתואם את הארגז ביום האירוע נשוא התביעה.
(ראה הערת בית המשפט בעמ' 15 לפרו').
- בנסיבות, קובעת קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית של הנתבעת כבעלת ומחזיקת המקרקעין כלפי המבקרים, לרבות התובעת.
חובה זו מתבססת על היותה של הנתבעת בעלת השליטה במקרקעין, בעלת הידע לגבי מצב המקרקעין והאפשרות למניעת סיכון אותו ניתן לצפות.
הלכה פסוקה היא כי על בעל מקרקעין המשרת את הציבור הרחב מוטלת חובת זהירות מושגית, עקרונית כלפי המבקרים במקרקעין: "הבעלות במקרקעין יוצרת זיקה בין הבעלים לבין סיכונים שנוצרו במקרקעין...מכאן הצידוק בהטלת חובת זהירות מושגית ביחסים שבין בעלים לבין מבקר במקרקעין"
(ראה ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש [פורסם בנבו]).
בחינה מושכלת של מארג הראיות מובילה למסקנה כי קיימת גם חובת זהירות קונקרטית, על פי מבחן הציפיות שכן שוכנעתי לקבוע קיומו של מפגע המהווה סיכון בלתי סביר למוזמנים, אותו היה ניתן לצפות ולמנוע בכל הקשור לקהל הלקוחות גם בשים לב לצורך בעבודה שוטפת (כגון: פריקת סחורה), ממדי המקום (חנות מכולת קטנה).
קיומו של מפגע (הארגז) חרף התגבשות החובה המושגית והקונקרטית מצביע על רשלנות לכאורה, ומכאן עובר הנטל לנתבעת להוכיח שלא תחוב בנזיקין.
לא שוכנעתי כי הנתבעת הרימה את הנטל שהוטל עליה כדי להוכיח שיטה ראויה כלשהי שיש בה כדי למנוע מכשול או מפגע מן הסוג שהיה במקום, אותו ניתן היה כאמור לצפות ולמנוע- ומכאן קמה אחריותה בנזיקין על פי עוולת הרשלנות.
- אשם תורם:
מבחן האדם הסביר שנקבע בפסיקה לעניין האשם התורם מתייחס למידת הזהירות שהיה על נפגע לנקוט אל מול מבחן האשמה, קרי העמדת מעשה הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה והשוואת מידתם ומשקלם.
ניתן לצפות מקונה סביר במכולת, לנהוג במשנה זהירות במעברים בין המדפים, במיוחד כשמדובר במעברים צרים.
התובעת בחקירתה הנגדית מתייחסת לעובדת ז'אנה דוידוב שהייתה במקום, כמו גם לחילופי הדברים ביניהן לאחר שנפלה (ראה עמ' 12 לפרו').
בנקודה זו קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים כאשר ההגנה טוענת כי התובעת הוזהרה שלא לעבור במקום, ואילו התובעת מכחישה.
כאשר בוחנים את "מידת האשמה" של כל צד במעשיו ובמחדליו, באיזון הראוי בנסיבות העובדתיות של התביעה הנדונה, מצאתי לקבוע רשלנות תורמת בשיעור של 20%.
- גובה הנזק ודרך חישובו:
בהתאם לחוות דעת של ד"ר ולנטין ז'טלני מיום 20.12.13 שהוגשה מטעם התובעת, נותרה נכות צמיתה בתחום האורטופדי בשיעור 14.5%.
המומחה מציין בפרק הדיון והסיכום בחוות הדעת: "לפנינו אישה כבת 73, שנפגעה מנפילה על הידיים, ונגרמו לה שבר עם תזוזה של עצם הרדיוס בשורש כף יד ימין, ושבר ללא תזוזה של קצה עצם הרדיוס בשורש כף יד שמאל, שאובחן מאוחר יותר...
...הנני מעריך את נכותה של הנפגעת לפי תקנות הביטוח הלאומי...ב- 10% על ההגבלה בתנועות בשורש כף היד הימנית, וב-5% על ההגבלה בתנועות ביד השמאלית.
בסך הכל 14.5% נכות לצמיתות".
המומחה הרפואי מטעם התובעת לא זומן לחקירה נגדית, ואף לא הובאה חוות דעת נגדית מטעם הנתבעת - ומכאן שממצאי חוות הדעת לא נסתרו.
במכלול הנתונים, בשים לב לגילה של התובעת, עיסוקה, רקע רפואי קודם, טיב הפגיעה ותוצאותיה - לא שוכנעתי כי ההשלכה התפקודית עולה על שיעור הנכות הרפואית.
- התובעת ילידת 1940, עבדה לטענתה עובר לתאונה במשק בית וכמבשלת, לאחר התאונה חזרה לעבוד אצל המעסיקה עד ליום 30.6.12 (ראה סעיף 26 לתצהיר עדות ראשית).
אין התייחסות בתצהיר העדות הראשית לשכר עובר לתאונה.
בהתאם להלכה פסוקה יש להוכיח את עצם קיומו של הנזק המיוחד, את גובהו והיקפו הנטען. (ראה בין השאר ע.א. 444/94 אורות נ' עטרי פד"י נא (5) 241).
לא צורפו קבלות ו/או תלושי שכר שיש בהם כדי לתמוך בהיקף שכרה של התובעת עובר לתאונה ו/או ראיה כלשהי להוכחת הנזק הנטען.
הפנייה לתחשיב הנזק שהוגש במסגרת קדם המשפט אינו תחליף לראייה קבילה.
בשים לב לגילה של התובעת בעת אירוע התאונה וכיום, לאחר שבדקתי ובחנתי את פסיפס הראיות, באיזון הראוי ובמידתיות הנלמדת מכלל הנתונים, זכאית התובעת לפיצוי גלובאלי על דרך האומדנה, בגין עזרה בתקופה הסמוכה לתאונה (החורגת מעזרה רגילה של בן משפחה) וכן לפיצוי בגין כאב וסבל על בסיס שיעור הנכות הרפואית והשלכותיה.
קובעת את גובה הפיצוי בסך כולל של 55,000 ₪.
מסכום הפיצוי יש לנכות אשם תורם כפי שנקבע בסעיף 14 לפסק הדין.
- אשר על כן, מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 44,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,800 ₪.
5129371
54678313
ניתן היום, כ' תמוז תשע"ה, 07 יולי 2015, בהעדר הצדדים.
חנה שניצר זאגא ה 54678313
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן
