מהם הצעדים שעל המוכר לנקוט בכדי שהתניית שימור בעלות תהיה בתוקף.

מאת עו"ד שמואל גייער
מהם הצעדים שעל המוכר לנקוט בכדי שהתניית שימור בעלות תהיה בתוקף.

מאת : שמואל גייער, עו"ד       16.03.2015

המצב הכלכלי והדינאמיות של השוק מחייבים מוכרים ו/או ספקים להקפיד הקפדה יתרה בעסקאות מכר. על אף הרצון להגדיל את הרווחיות, האפשרות הקיימת של יצירת חובות מחייבת משנה זהירות מחשש לפגיעה אמיתית בעסק או במוכר הפרטי, בעיקר במצבים של חדלות פירעון חובות. כדי לחזק את מעמד המוכר או בעל העסק בכל הנוגע לפירעון חובות קיימת "תניית שימור בעלות בטובין". 

תניית "שימור בעלות" היא הסכמה חוזית בין המוכר/הספק ללקוח המציינת כי רק לאחר תשלום מלוא התמורה בעבור הטובין, היינו השלמת העיסקה, תעבור הבעלות מהמוכר/ספק ללקוח, הקונה. הלכה למעשה זו רשת הביטחון של המוכר/ספק במקרים של אי עמידה בתנאי התשלום. תנייה זו, במידה והיא מוסכמת על שני הצדדים ומופיעה בחוזה ההתקשרות/מכירה שבינהם או בתנאי ההזמנה, מעידה על כוונתם בזמן ההתקשרות. 

תניית שימור בעלות היא הלכה למעשה רשת הביטחון של הספק/מוכר במקרה של חדלות פירעון ולמעשה מעלה את דרגתו של המוכר/ספק במקרה של הליכי חדלות פירעון ל"נושה מובטח" גם ללא הליכי שיעבוד. בפועל רשת ביטחון זו מבטיחה כי במקרים של תשלום באשראי הכוללים "תניית שימור בעלות", יחול שיעבוד לטובת המוכר/הספק ולכן אינו מצטרף אל יתר הנושים הנאלצים להסתפק בחלוקה היחסית של נכסי החייב. כפי שקבע בית המשפט העליון בהחלטתו בעניין רע"א 1690/00 מ.ש. קידוחי הצפון נגד אוקספורד בניה בע"מ. 

תניית שימור הבעלות אינה אוטומטית ומותנית בהסכמתם מראש של שני הצדדים, היא מחייבת הסכמה הדדית וכן ראייה להסכמה. בפש"ר 2309/04, קובעת כבוד השופטת אלשיך: "… בהעדר הסכמה חוזית מפורשת, ובנסיבות העובדתיות של המקרה המעוררות ספק גדול בדבר הסכמה כלשהי לשימור בעלות והופכות אותה, מן הבחינה העובדתית למסתברת פחות מהאפשרות האחרת, לפיה אין עסקינן אלא 'בשרבוט קולמוס' שניסתה המבקשת להוסיף 'בצנעה' לחשבוניות שאין מאחוריו ולא מאומה". מכאן כדי להבטיח את את פסקת שימור בעלות בטובין, חייבת להיות הסכמה מפורשת וכתובה בחתימת שני הצדדים.

כב' השופט אורי גורן (בש"א 11875/03)קובע שורה של מבחנים רלוונטיים לקביעת תוקפו של סעיף מכר טובין הקובע כי בעלות תעבור לקונה רק לאחר פירעון מלא של כל התשלום. ככלל בעלות בטובין עוברת לקונה בעת מסירת הטובין כל עוד לא הוסכם אחרת בין שני הצדדים (סעיף 33 לחוק המכר תשכ"ח-1968). סעיף זה קובע כברירת מחדל שהעברת חזקה לרוכש מעבירה אליו את הבעלות. 

עם זאת במרבית העסקאות, אלא אם צוין אחרת מפורשות, מתבצעות בתנאי אשראי או קונסיגנציה. לכן, חייב להופיע סעיף "תניית בעלות" בחוזה או בתנאי ההזמנה, או  בחשבונית המס או המשלוח וההסכמה חייבת להיות מפורשת. אך יש לזכור כי רק כתיבת התנייה אינה מספקת כי אין בה משום עדות להסכמה.

אי לכך ובהתאם לזאת, ספק/מוכר הרוצה להבטיח לעצמו תניית שימור בעלות חייב לשים לב כי חוק המכר קובע שהבעלות על המוצר/טובין עוברת לקונה בעת מסירתם אלא אם נקבע אחרת. סעיף שימור הבעלות הוא בעל תוקף רק אם צוין באופן מפורש והוא מוסכם על שני הצדדים. אם לא מוכח כי שני הצדדים הסכימו לדחות את מועד העברת הבעלות עד לפירעון מלא הרי שתניית הבעלות אינה תקפה. הסכמה הדדית אינה יכולה להיות מובאת כהערה על חשבוניות או תעודות משלוח, אלה אינן מהוות הסכם תקף, אלא אם חתם הקונה על הערות אלה. ראוי להדגיש.  כי מוטב שיקבע מראש בין שני הצדדים האחריות הביטוחית המתחייבת. עם זאת ראוי לציין כי ההלכה הפסיקתית אינה ברורה במקרים בהם מרבית התשלום הועבר לספק/מוכר.

מבחינה אופרטיבית, יש לציין תמיד כי הבעלות עוברת רק לאחר העברת מלוא התשלום לספק/מוכר ועליה חתומה ע"י הקונה, אחרת אינה מהווה ראייה להסכמה, רק אז תחול נפקות משפטית.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

רח' פלי"ם 7 חיפה  טל: 04 9837827, פקס: 9837829 , נייד 0544837827 . דוא"ל : gayer.sglaw@.co.il

שתף כתבה:

Share on facebook
Share on email
Share on whatsapp

עוד מידע רלוונטי

לפגישת ייעוץ השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!