קיפוח בעל מניות מיעוט על ידי הרוב – נישול שותף בחברה המחזיק מניות

מאת עו"ד שמואל גייער
קיפוח בעל מניות מיעוט על ידי הרוב – נישול שותף בחברה המחזיק מניות

מהו בעל מניות?

כל חברה מוקמת על מנת לייצר רווחים, בעליה של כל חברה הם גם השולטים בפעילות וגם הנהנים מרווחים בהנחה שהחברה מרוויחה. חלוקת הרווחים בחברה נעשית לרוב על פי אחוז הבעלות, שבמידה רבה נקבעת בהתאם ליחס ההשקעה שלו בחברה מול ההשקעה הכוללת בחברה. מניות מקנות מחד זכויות לבעליהן – זכות להשתתפות בחלוקת רווחים, זכות הצבעה באסיפה הכללית של בעלי המניות (אשר בסמכותה לקבוע דירקטוריון, תקנון ומדיניות) וזכויות במקרה של פירוק החברה,ומאידך חובות – עליו, בין היתר, להשתמש בכוחו בתום לב, לשמור על חובת אמונים ולא לקפח בעלי מניות אחרים. כל הזכויות והחובות הנלוות לתואר בעל מניה מצויינות  בחוק החברות התשנ"ט-1999(ובפרט סעיפים 176-209) ולרוב אף בתקנון החברה. 

החובה שלא לקפח בעל מניה

המשפט המסחרי ודיני החברות קובעים כלים העומדים לזכות בעלי המניות בחברה, כאשר קיפוח בעל מניות מיעוט הוא אחד מהם. בעוד בית המשפט נוהג בעיקרון שלא להתערב בעינייני חברה פרטיים, סעיף 191 לחוק החברות תשנ"ט-1999 מהווה חריג ומאפשר לבית המשפט את הסמכות להתערב ולמנוע את הקיפוח תחת עילת תביעה מכח "קיפוח המיעוט". 

"191. (א) התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו…."

סעיף זה נועד להגן על זכויות בעל מניות מיעוט, לאזן את כוחו של הרוב ולאפשר סעד חוקי לבעלי מניות מיעוט במקרה של קיפוח. כאשר הכל מתנהל כשורה נדמה כי אין צורך במנגנונים שכאלה, אולם המציאות מוכיחה כי מקרים כאלה קורים ופעמים רבות דווקא בחברות קטנות ובינוניות, בהן שליטת הרוב היא כמעט אבסולוטית, ונזקם ההיקפי עלול להיות הרסני. חילוקי דיעות נובעים פעמים רבות מניגודי אינטרסים וביתר שאת כאשר קבוצת הרוב (בעלי השליטה) פועלת בניגוד לדעת המיעוט או במנוגד לאינטרסים שלהם. שוויון מלא בין בעלי המניות הוא בלתי אפשרי ולכן גם קיים קושי בהגדרת הקיפוח. ההלכה הפסוקה מוכיחה כי המונח "קיפוח" הוא רחב היקף, אך המשותף לכולם כי מתקיים בהם עוול לחלק מבעלי המניות ו/או פגיעה בציפייה הסבירה שלהם.

מניעת קיפוח בעל מניות מיעוט בבית המשפט

בית המשפט נוקט בשיטה פרשנית נרחבת המקילה עם מבקשי הסעד ומתאימה את עצמה לורסטיליות של הפעילות העסקית. בה"פ (ת"א-יפו) 2113/94 צנה בע"מ נ' פולן בע"מ, קבע למעשה בית המשפט כי בנושאים אלו, התערבותו של בית המשפט בעינייני החברה תבוא מתוך ראייה מקלה, היינו לא רק כאשר מוכיח המבקש את טענתו אלא גם במידה בה ציפיותיו המידתיות של המבקש נשללו ממנו. רוצה לומר, בית המשפט קבע הלכה למעשה כי אין צורך להוכיח מרמה או חוסר תום לב, אלא מספיקה חריגה מציפייה סבירה. כאן המקום לציין כי הקביעה מהי חריגה מציפייה לגיטימית ניתנת לפרשנות ובוחנת כל מקרה לגופו (ראה ה"פ (ת"א-יפו) 746/03 אטינג יונתן נ' ספקטור אבנר). העדר הצורך להוכיח מרמה או חוסר תום לב, אינו פותר את המבקש מהוכחת הקיפוח, על המבקש מוטל נטל ההוכחה, היינו להביא בפני בית המשפט ראיות לכאורה המוכיחות פגיעה בזכויות בעלי המניות (בע"א 2699/92 בכר ניסים נ' ת.מ.מ תעשיות מזון מטוסים). רק לאחר שבית המשפט יקבל את טענות הקיפוח, יעבור נטל ההוכחה לבעלי מניות הרוב שיאלצו להוכיח כי אכן פעלו למען טובת החברה. לפי טענות המשיבים יחליט בית המשפט האם יש עילה להסרת הקיפוח.

מה לעשות במקרה של חשד לקיפוח?

ראשית את מרבית הבעיות ניתן לפתור בליווי משפטי למן ההתחלה על ידי עריכת חוזים מתאימים, עריכת תקנון חברה מוסדר ועוד. עם התעורר החשד ניתן לפנות למבקר החברה או לדרוש סברים מבעלי מניות הרוב. יתרה ישנן עוד אפשרויות משפטיות העומדות בפני בעלי מניות מיעוט, כולל בוררות, וכדאי להתייעץ עם עו"ד המומחה בתחום.

רח' פלי"ם 7 חיפה  טל:  9837827-04-, פקס: 04-9837829 , נייד 054-4837827 . 

דוא"ל : gayer.sglaw@.co.il     www.sglaw@.co.il

שתף כתבה:

Share on facebook
Share on email
Share on whatsapp

עוד מידע רלוונטי

גניבת עין

גניבת עין

כאשר אדם מוכר מוצר או מספק שירות תוך יצירת מצג שווא לציבור, לפיו המוצר או השירות קשורים לאדם או לעסק אחר, הוא מבצע עוולה הקרויה

לפגישת ייעוץ השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!