זכויות האישה בגירושין

חוק בתי דין רבניים - נישואין וגירושין 1953 קבע שנישואין וגירושין של יהודים בארץ יהיו עפ"י דין תורה. כלומר, עפ"י ההלכה היהודית. מכיוון שכך, אנחנו דנים בינתיים איזה דין אבל לא אמרנו איזה בית משפט. האם בבית דין דתי או בית משפט אזרחי?
יש דברים שבהם הדיון הוא רק בבית דין דתי, יש דברים שהם יכולים לדון גם בבית דין דתי וגם בבית משפט אזרחי ויכול להיות מקרה שבית משפט אזרחי ידון לפי הלכות הדת.
לדוגמא: אישה תובעת מזונות מגבר. הגבר טוען, אני לא בעלך כבר התגרשנו. במקרה כזה בית המשפט צריך להחליט האם הם מגורשים או לא. וזאת הוא יחליט לפי ההלכה הדתית. יכול להיות מצב שבית משפט יקבע שהזוג מגורש לעניין המזונות ולא מגורש לעניין אחר. וזה נקרא "פיצול הסטאטוס.

מי קבע שהולכים לפי החוק הדתי?

המדינה. כלומר שמדובר במצב בו מבחינת בית הדין הוא מבוסס על הדין האזרחי. אבל מבחינת התוכן הוא הולך לפי החוק הדתי. בית המשפט העליון לא יכול לשנות החלטות של בית הדין הרבני אבל בית המשפט העליון יכול להחליט כבג"צ שבית הדין הרבני חרג מסמכותו. לכאורה, מדובר במצב פשוט: יש סכסוך בבית דין היהודי - הולכים לספרי ההלכה היהודית, סכסוך בבית הדין השרעי - הולכים להלכה המוסלמית וכו'.
אבל, מה קורה כאשר יש ויכוח על הילדים? האם גם במקרה כזה הולכים לפי ההלכה של אותה דת? ומה קורה כאשר שני בני הזוג שייכים לדתות שונות?
למשל: איך לחנך ילד שאביו מוסלמי ואמו יהודיה?
במקרה כזה לפי ההלכה היהודית הוא יהודי ולפי ההלכה המוסלמית הוא מוסלמי.
בית המשפט העליון בפס"ד צרפתי[i] פסק שהולכים לפי טובת הילד: אם הוא יותר קשור לציבור היהודי, הוא יהיה יהודי. ואם הוא יותר קשור לציבור המוסלמי הוא יהיה מוסלמי.

זכויות האישה

זכויות האישה במשפחה:

1.מזונות - האישה זוכה במזונותיה ברמה לפי הכלל ש"עולה עמו ואיננה יורדת עמו". היא זכאית לקבל את רמת החיים שהיו לבעלה. אולם אם הוא נהיה עני, היא זכאית לתבוע את רמת החיים שהייתה רגילה לה.אם אישה עשירה מתחתנת עם אדם עני מניחים שהיא ידעה שרמת החיים שלה תרד.
2. כסות ומדור - בגדים, תכשיטים, ומגורים. לפי הכלל "עולה עמו ואיננה יורדת עמו".
3. עיקר כתובתהּ - כשמתגרשים צריך לשלם את הסכום של הכתובה.
4. רפואתהּ - לממן את ריפויה.
5.  פדיונהּ - במידה ונופלת בשבי הוא חייב לשלם עבור שחרורהּ. וזאת דאגה מיוחדת לאישה מהחשש שיאנסו אותה בשבי. זה רלוונטי כאשר אישה מקבלת קנס או מאסר, הוא מחוייב לשלם את הקנס.
6. קבורתהּ - הבעל חייב לדאוג לקבורת אשתו.
7.  לישב בביתו כל זמן אלמנותהּ - יש זכות לאלמנה להישאר בביתו, לקבל את אותם תנאים שהיו בזמן הנישואין וליהנות מהעיזבון.
8. בנותיה יושבות בביתו - הבנות שלה זכאיות יכולות ליהנות מביתו עד בגרות או עד נישואין.
9. כתובת בנים זכרים - במקרה שלאדם יש ילדים משתי נשים. ובכתובת האישה השנייה הוא כותב שיש זכות יתר לבנים של האישה השנייה שהילדים שלה מקבלים את הכתובה, לפני שמחלקים את העיזבון. ועשו זאת כדי שאדם ידרוש הרבה עבור כתובת בתו.

האישה יכולה להגיד לבעל שהיא לא מקבלת ממך כלום ולא עושה כלום. אני לא אטפל בילדים, אדאג לעצמי ולא רוצה ממך כלום. אבל הבעל לא יכול להגיד לאישה אל תעשי לי כלום, אל תהיי עקרת בית, ואל תבקשי ממני כסף. זה נובע מכך שזכותה העיקרית של האישה הוא מזונות, ולכן היא יכולה לוותר על זכותה בהתאם לויתור על חובתה. הבעל חייב לטפל בילדים. וזה בגדר חובת האישה.
כלפי מי חובתה לטפל בילדים - כלפי הילדים או כלפי הבעל? כלפי הבעל. החובה העיקרית לדאוג לילדים היא על הבעל.

מתי אפשר להכריח את האישה לטפל בילדים?

רק כאשר היא צריכה להניק, שזה הוא לא יכול לעשות. הוא חייב כלפי הילדים - ישירות, ואילו היא חייבת לילדים מכוח חובתה לבעל. הבעל לא יכול לקחת את הילדים ולהגיד שהוא במקום זה מוותר על המזונות, אבל אז האישה יכולה לטעון שטובת הילדים אצל האמא.

מה קורה אם הוא הבעל לא יכול לעבוד?

אין אפשרות לפסוק נגדו מזונות. העיקרון של "עולה עמו ואינה יורדת עמו" הוא כלל, אבל ישנם הרבה מקרים חריגים שלא באשמתו. אם יש פסק דין שהבעל חייב בתשלום מזונות לאישה, והוא לא משלם.
כמובן שמדובר בזוג החי בפירוד, ולמעשה הם נישואים אבל בנפרד, ולכן יצא פסק-דין מזונות עבורהּ ועבור הילדים. לפי חוק ההוצל"פ אפשר להביא את פסק-הדין לביטוח לאומי ואז האישה תקבל מזונות עבורהּ ועבור הילדים.
אבל כאן הביטוח לאומי משלם סכום מינימום, ואם הוא מצליח לגבות מהגבר יותר - הביטוח לאומי ישלם יותר לאישה. לאנשים עם הכנסה נמוכה - זה טוב, לאנשים עם הכנסה גבוהה - זה לא טוב.

מה קורה אם לאישה יש רכוש?
האם הבעל יכול להגיד לאישה שתמכור את נכסיה כדי שתתפרנס?

לא. הבעל לא יכול להגיד לאישה שתמכור את נכסיה כדי לפרנס את עצמה, אבל הבעל כן יכול לפרנס את עצמה מפירות נכסי מילוג. היום, כל נושא המילוג חלש בגלל חוק יחסי ממון בין בני זוג שיוצא מתוך הנחה שכל בני זוג החיים חיים נורמאליים, רואים את כל הרכוש שלהם כרכוש משותף.

מה קורה אם הבעל נזקק בעצמו למזונות והוא לא יכול לשלם לה?

קודם כל, היא זכאית לקבל גט.

אבל במקרה שהיא לא רוצה גט, האם הבעל יכול לתבוע ממנה מזונות?

הוא יכול לתבוע, אבל מדין צדקה. דין צדקה בד"כ צדקה אדם נותן מרצונו. אבל לפי ההלכה העברית כופים אדם לתת צדקה לקרוב משפחתו כאשר אין לו מה לאכול. לפי הדין העברי ניתן לכפות מזונות.

שינוי נסיבות:

אם יש הוכחה כי מצבו הכלכלי של הבעל הורע שלא באשמתו, או שהאישה צריכה יותר בגלל שינוי במצבה האישי - ניתן לבקש שינוי דמי המזונות להעלות או להוריד את הסכום. זה לא משנה אם אתה בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.

מתי פוקעת זכותה של האישה למזונות?

  1. כשהאישה נפטרת, הילדים לא זוכים למזונות שלה שכן זוהי זכות אישית.
  2. לאחר הגירושין.
  3. אם היא בגדה בו.
  4. מורדת - אם ההתנהגות שלה שלילית ביותר. כגון: מקללת, מרביצה וכו'.
  5. אם היא עזבה את הבית ללא הצדקה - לא מגיעים לה מזונות, אבל אם היא עזבה את הבית עם הצדקה - מגיעים לה מזונות.
  6. אם האישה בגדה בבעלהּ אסור לה להיות יותר עם בעלה ואין אפשרות לחדש את הקשר, לעומת זאת למרות שכאשר הגבר בוגד באשתו זה דבר לא טוב אבל ניתן לסלוח לו בפעם הראשונה והשנייה אבל אם רואים שהוא חי עם אישה אחרת או שהוא בוגד סדרתי - זה מהווה עילה לגט.

סיבות שאישה שעזבה את הבית וזכאית למזונות:

  1. מחמת קטטה, שהבעל הכה אותה.
  2. אם היא עזבה את הבית מסיבה שמזכה אותה בקבלת גט. לדוגמא: אם הבעל קיבל מחלה מדבקת, או גורם לה לעבור על דת משה או על דת יהודית. למשל: היא מאכילה אותו טריפות, לא טובלת במקווה וגורמת לו לקיים יחסים בזמן שהיא נידה (זה עוברת על דת משה). אם היא מתנהגת בצורה לא צנועה (ואז היא עוברת על דת יהודית) רק בעל שכן מתנהג לפי דת משה ודת יהודית רשאי לתבוע בגין הפרה של דת משה ודת יהודית.
  3. כאשר הוא מסרב לתת מזונות.
  4. אם הבעל מביא את משפחתו לגור בבית המשותף. לפי כלל של: לא מכריחים אדם לחיות בכפיפה אחת עם נחש.
  5. סיבות אובייקטיביות- הבעל מביא את האישה לגור במקום שהיא לא רגילה אליו. (עירונית שתבוא לגור בעיר). וזה בתנאי שהיה מדובר ביניהם שיגורו דווקא במקום מסוים/בצורה מסוימת ואם הוא החליט על דעת עצמו לעבור למקום אחר, זה יכולה להיות סיבה שהיא תעזוב את הבית ותהיה זכאית במזונות.

מדור:

אישה זכאית למדור נוח ושקט. ושוב לפי העיקרון "עולה עמו ואיננה יורדת עמו".
היא גם זכאית שבעלה לא ינהג כלפיה באלימות פיזית ו/או מילולית. במקרה כזה היא גם זכאית לקבל צו מניעה נגד הבעל שיוציא את הבעל מהבית, גם אם הבית זה רכושו. בעניין זה קיים חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991, שנועד להרחיק את המכה מהסובל. הכללים שבגינם האישה יכולה להפסיד מזונות חלים גם כאשר מדובר בנושא של מניעת מדור. גם הבעל וגם האישה יכולים להרחיק מהבית קרובי משפחה של הצד השני לעומת זאת, הם לא יכולים למנוע מהצד השני לנסוע אל משפחתו. ההלכה היהודית אומרת שעדיף לגור בארץ. ולכן אין הבדל מי רוצה לגור בארץ - ידו על העליונה.
גם לגבי הארץ ישנה חלוקה. אם צד אחד רוצה לגור בירושלים - ידו על העליונה. כמובן שכללים אלו כפופים לסבירות: אם יש פרנסה בת"א ולא בירושלים, אז יש עדיפות לת"א.
או שמזג האוויר במקום מסוים יותר טוב מירושלים, אז יש עדיפות לאותו מקום.

הבעל חייב לרפא את אשתו, מה כוללת חובה זו ?

האם ניתן במסגרת כלל זה לרשום אותה לקופ"ח וזהו. תלוי, אם מדובר במשפחה מבוססת שכאשר יש בעיה הולכים לרופא פרטי, חובתו לשלוח אותה לרופא פרטי ואם מדובר במשפחה שהמסגרת הכלכלית שלה מצומצמת, מספיק שירשום אותה בקופ"ח. הכול לפי הכלל של "עולה עמו ואינה יורדת עמו" וכפוף לנסיבות החיים שלו ושלה. תלוי גם בסוג המחלה, אם היא מסוכנת יותר או פחות.

אם אישה חלתה במחלה כרונית, האם הבעל יכול להשתמש בזה לעילה לגירושין?

הרמב"ם אומר שאנשים מכובדים לא עושים דבר כזה. היות ויש חדר"ג והיא מתגרשת רק לרצונהּ יתכן ולא תרצה להתגרש. אם מדובר באישה הבריאה מבחינה נפשית אבל חולה מבחינה פיזית, הוא לא חייב לשלם את רפואתה לכל חייו. ואז אפשר לדרוש ממנה לקבל גט או לתת לו היתר חדר"ג לישא אישה שנייה. ואם מדובר באישה שאינה בריאה בנפשה, יתכן ויתנו לו היתר חדר"ג לשאת אישה שניה. ואז יהיה מחוייב במזונות האישה הראשונה והשניה.

פדיון נפש, עד כמה הבעל חייב לפדות את אשתו מהשבי?

בכל סכום הוא חייב לפדות אותה. אם שניהם נופלים בשבי, ויש לו כסף לפדות אחד מהם - הוא צריך לפדות אותה ולהישאר בשבי. הסיבה היא כי יש חשש שהיא תפגע מבחינה מינית בשבי, וגם בגלל שהחיוב שלו זה לפדות אותה. לו אין חיוב לפדות את עצמו.

דיני מורד ומורדת:
אחד החיובים העיקריים בין בני זוג הוא חיוב הבעל לקיים יחסי אישות עם אשתו, אם הגבר מסרב הוא קרוי בעל מורד[ii]. זה קרוי גם "עונה" שכן זה תלוי בזמנו, אם הוא עובד בנסיעות ארוכות, אם הוא מרגיש בריא וכד'. החיוב של הבעל לקיים יחסי אישות עם אשתו זה חיוב מהתורה, אבל האישה יכולה לוותר.
גם על האישה קיים חיוב לקיים יחסי אישות, שכן זה חלק מהותי מהנישואין. יחסי אישות לא קשורים למצב אם יש ילדים או לא. אם הוא לא יכול מסיבה בריאותית, נותנים לו חצי שנה של מעין "פטור", אם גם לאחר מכן הוא עדיין לא יכול לקיים יחסי אישות זכאית האישה לתבוע גירושין אף על פי שהוא לא אשם במצבו. אם הוא יכול מבחינה פיזית, אבל הוא מסרב בגלל שהוא כועס עליה הוא נקרא "מורד".
בעל מורד כופים אותו שייתן גט לאשתו, עם כתובה. לפני שכופים עליו, משתמשים באמצעים יותר עדינים. כלומר, מגדילים כל שבוע את סכום הכתובה. וכך לבסוף, כאשר הוא נותן את הגט הוא עושה זאת לפי הסכום הגבוה. אם הוא מסרב גם לתת גט, כופים אותו - בזמן חז"ל הכפייה הייתה מלקות. שהיו מלקים אותו עד שיאמר "רוצה אני", כלומר עד שיסכים. היום בגלל שאין עונש מלקות, מכניסים את הגט הסרבן לכלא.

ישנם סנקציות יותר קלות כמו שלילת רישיון נהיגה, צו איסור יציאה מהארץ וכו'.

איך יודעים אם הגבר מקיים יחסי אישות או לא?

האישה אמינה לנושא, שלא תטען שהגבר לא מקיים יחסי אישות למרות שהוא כן .אם הבעל טוען שהאישה מאוסה עליו, הוא צריך להוכיח את זה. למשל: היא לא מתרחצת, היא סובלת ממחלה מדבקת. כאשר הוא מוכיח את זה והיא מסרבת לקבל גט, יכול להיות שהוא יהיה פטור מיחסי אישות אבל לא חייב במזונות. אבל כל הנימוקים האלו לא יכולים לעזור לו אם היא תוכיח שנתן עיניו באחרת. בגלל שמהתורה, בהלכה המקורית, הגבר יכול לישא יותר מאישה אחת - אם אישה לא רוצה לקבל גט, לא כופים עליה ואוסרים אותה אלא מתירים לבעל להינשא עם אישה נוספת.

איך מוכיחים שהבעל מורד?

האישה רשאית לקבל, כאשר הבעל עוזב את הבית או מורד או שיש לה חשש מתקבל על הדעת שהוא עלול לברוח ולהפוך אותה לעגונה (שיעלם והיא לא תוכל לקבל גט), במקרים כאלה היא יכולה לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ. אבל אם הוא מביא ערובות מתאימות - ערבויות סבירות לכך שהוא יחזור, נמנעים מלתת את הצו הזה תמורת הערבויות הנ"ל. נדירים מקרים בהם האישה מקבלת צו עיכוב יציאה מהארץ שכן במידה והיא תברח בחו"ל, ניתן יהיה לתת היתר נישואין לגבר לישא אישה נוספת.

אישה מורדת

ישנן 2 סוגים של אישה מורדת:

  1. סיבה לא מוצדקת - בעינא ליה ומצערנה ליה - הוא רוצה אותי אבל אני רוצה להציק לו.
  2. סיבה מוצדקת - מאיס עלי - הוא מאוס עלי, סיבה זו צריכה הוכחות.

בעינא ליה ומצערנה ליה:

אם הסירוב נובע כי היא רוצה את הכתובה או שהיא נתנה עיניה באחר, במקרה כזה אם היא תסרב ליחסי אישות או תברח מהבית - היא תחשב כמורדת. גם אם היא תטען כי הוא מרגיז אותה או את הוריה, מדובר בפגיעה קטנה ולא מוצדקת.

מאיס עלי:

כאשר האישה טוענת שהבעל אלים פיזית או נפשית. או שסובל ממחלה מדבקת או מחלה נפשית. במקרים כאלו, כאשר יש הצדקה אובייקטיבית לסירובהּ לקיים יחסי אישות - היא צודקת. בגלל שאישה רשאית לעזוב את בעלה ולא לקיים יחסי אישות בתנאים מסוימים, במקרה כזה היא רשאית לעזוב את הבית ולתבוע גט. אבל, היא לא יכולה גם לסרב לקיים יחסי אישות וגם לסרב לגט. אם הבעל יגיד שהיות והיא לא רוצה לקיים יחסי אישות הוא רוצה לתת לה גט, היא לא יכולה לסרב לקבלת הגט.
אם יש לאישה טענת "מאיס עלי" מבוררת, מוכחת וסבירה, היא זכאית לקבל גט ולקבל את כל הכתובה. לעומת זאת, אם האישה בוגדת בבעלהּ היא מקבלת גט אבל לא מקבלת את הכתובה. הרבה נקבע לפי הרמה הנורמטיבית של הזוג. אם הם כל הזמן יוצאים לבלות, הוא לא יכול להתלונן פתאום שהיא יצאה לבלות שכן זו הייתה דרך חייהם.

יש קידושין אסורים ויש קידושין שאינם תופסים

קידושים שאינם תופסים אלו קידושין שאם אדם יקיים יחסים בנישואין אלו הוא חייב עונש מוות לפי התורה. כמו איש עם אחותו או עם אשת איש. במקרים כאלו לא צריך גט, כי הקידושין עצמם בטלים. והם יכולים להיפרד לפי פסק דין שהם לא היו כלל נישואין .אולם, יש מקרים בהם הקידושין אסורים אבל אין עליהם עונש מוות.
למשל: כהן שנשא גרושה או כהן שנשא חלוצה.
במקרים כאלו, מצווה עליו לגרש אותה השאלה היא: האם יכפו עליו לתת לה גט? האם יתנו לו אישור לתת להתחתן עם אישה נוספת ?במקרה שכהן שהתחתן עם גרושה חזר בתשובה ורוצה להתגרש או להתחתן עם אישה נוספת. אם היא אינה רוצה לקבל גט ואו הוא אינו נותן גטלפי בית הדין הרבני - אם הוא באמת חזר בתשובה, נותנים לו אישור להינשא לאישה אחרת. לפי בית הדין העליון - ההיתר לשאת אישה נוספת הוא רק במקרים חריגים, ומקרה כזה לא נמצא בגדר של המקרים החריגים בהם צריך לאשר לאדם לשאת אישה נוספת. לאשה אלמנה ואו גרושה אסור להתחתן 90 יום מיום היותה אלמנה או גרושה.

ישנם מקרים נוספים שקידושין אסורים הקרויים: שניות לעריות לאדם אסור להתחתן עם אם-אמו (סבתא שלו) וגם האימא של אשת אביו. וגם לא את כלת בנו. אסור לאדם להינשא מינקת במשך 24 חודשים ואסור להתחתן עם אישה שהיא בהריון לא מהגבר הרוצה להתחתן לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט, למרות ששאלה מסוימת היא בסמכות ייחודית של בי"ד דתי, עדיין יכול בית משפט אזרחי להכריע לצורך העניין שבפניו.

לדוגמא: אם האישה תובעת מזונות מהבעל, והבעל טוען שהוא לא נשוי לה. הבירור אם הזוג הנשוי הוא בסמכות בי"ד דתי, אבל כדי לברר את התביעה אין מנוס מכך שבית המשפט האזרחי יקבע אם הזוג נשוי או לא. סמכות זאת נקראת סמכות אינצידנטלית.
כאשר יש החלטה של בית משפט אזרחי במסגרת הסמכות האינצידנט לית החלטה זו ספציפית לאותו נושא. לדוגמא יהודי המתחתן עם גויה ואם היא מסכימה ללכת לבית הדין הרבני אזי הנישואין יהיו בטלים ואז אין מזונות לבית המשפט לעניין י משפחה אין סמכות לגירושין מותר לבית המשפט לענייני מזונות אגב גררה אבל לא דן בסמכות של בית דין רבני גירושין  ונישואין זה סמכות בלעדית של בית דין רבני אבל אגב גררה מותר לאשה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה כגון תביעת מזונות

האם כאשר יש זוג המראה כלפי חוץ שהם נשואים, אם צד אחד נכנס לחובות - יכול להיות מצב שאפשר יהיה לתבוע את שניהם .אם האישה מתחייבת לדוגמא במכולת הדבר תופס גם את הבעל

חוק שיווי זכויות האישה תשי"א - 1951[iii] דין אחד יהיה לאישה ולאיש לכל פעולה משפטית; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האישה, באשר היא אישה, לכל פעולה משפטית
-אין נוהגים לפי האם חוק זה חוק על ובית המשפט קבע שכל חוק הסותר חוק זה נופל תקף בעניין הדין הדתי? הרי הדין הדתי אינו חוק, בית המשפט העליון פסק שבחוק זה
המושג "חוק" הוא רחב וכולל גם דין דתי.

שאלה נוספת המתעוררת בנושא, מה זו פעולה משפטית? בית המשפט העליון קבע כי בפעולות שיש שוני מתוקף היות הגבר- גבר והאישה - אישה, אז לא יהיה שוויון. ולכן, לדוגמא, חוק העוסק בהנקה לא יכלול את הבעל. וזה נקרא שונות ולא אפליה, ולכן מותר במסגרת החוק הזה. אם לבעל יש עילת גירושין לאישה והיא מסרבת, יש לו פתרון פשוט - לקבל היתר נישואין. הרבנים הסכימו שחוק כנסת גובר אבל לא פרשנות משפטית וזו זכות שאין לאישה, ואם הוא לא יסכים לתת גט - אז אפשר להכניס אותו למאסר. למרות חוק זה בדין היהודי הדתי - המצב של הגבר יותר טוב ממצבהּ של האישה.


[ii] בעל מורד

[iii] חוק שיווי זכויות האישה

 0 U";a4%n-lK+Uo2h!; Nޅ,nz/rLHn_rȈ